​הבטון כקיר מסך
סיגל ברניר, פורסם בגיליון 'דומוס' מס 2  2009, עמ' 100-106. 

בבניין דילר שבקמפוס אוניברסיטת בן גורין בנגב, משמש הבטון כחיפוי בלבד. ניתן לראות זאת כפרשנות שנות האלפיים לברוטליזם של שנות השבעים.


מבטו של החולף ברחובה הראשי של באר שבע, בשדרות רגר, פוגש בבניין דילר, הניצב בפינה הצפון מערבית של קמפוס אוניברסיטת בן גוריון. על הבניין  מתנוסס שמה של האוניברסיטה, ועל גגו מתנוססים דגליה. במבט ראשון נדמה כאילו המבנה היה שם תמיד. הבניין בתכנון  משרד  האדריכלים קימל אשכולות הושלם בשנת 2008.

בניין דילר מהווה הרחבה של בניין הפקולטה למדעי הרוח, שתוכנן ע"י רפי רייפר ואמנון ניב בשנת 1974.  במבנה החדש מוקמו משרדי החוקרים של מחלקות הפקולטה למדעי הרוח כמו גם סדנאות אמנות, גלריה וספריה ובה מספר ארכיונים של סופרים ישראלים.

הקמפוסים של האוניברסיטאות ברחבי הארץ מהווים מקור עשיר של דוגמאות לאדריכלות מבני הציבור של בישראל. ירושלים על שני הקמפוסים שלה, חיפה עם המגדל של נימאייר ובסמיכות אליו הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, בר- אילן   - הקמפוסים הללו מציעים מגוון של אופציות אדריכליות מתקופותיה השונות של האדריכלות הישראלית במאה העשרים.
רשימת המתכננים של קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ההולך ונבנה במשך ארבעים השנים האחרונות, מכילה את שמותיהם של אדריכליה הבולטים של הארץ ביניהם:  אברהם יסקי, דויד רזניק, ברכה חיוטין, דני לזר רחל ורט, חיים דותן ועוד רבים וטובים. 

 

 

במצב "ארכיטקטוני צפוף" שכזה, אדריכל המתכנן בניין המצטרף לקמפוס חייב לשאול את עצמו באיזה אופן הבניין מצטרף לאנסמבל ויחד עם זאת כיצד הוא משמיע את אמירתו הייחודית-האדריכלית.

האם היה זה מיקומו של הבניין בגבול העיר, הפרוגרמה הצנועה שלו או תפיסת עולם של  מתכנניו – משרד האדריכלים קימל אשכולות, שיצר בניין פשוט בצורתו, שאינו מושך את העין במבט ראשון אלא דורש מבט שני ושלישי לזהות את חדשנותו ואת האמירה הארכיטקטונית המקופלת בין חלליו?
קמפוס אוניברסיטת באר שבע  הוקם בשנת 1969 על פי תכנית אב של האדריכל אברהם יסקי. יסקי ביקש להתאים את הקמפוס לאקלים המדברי של באר-שבע וליצר תכנית בינוי צפופה, כך שייווצרו מרחקים קצרים בין המבנים. בקומות הקרקע תוכננו מעברים מקורים. בשנת 1995 אדריכלית עדה כרמי מלמד החליפה את יסקי כמתכננת תכנית האב, והוסיפה על הציר המרכזי, שיסקי בנה לאורכו את הקמפוס, ציר אלכסוני שמגביר את הדינמיות של המרחב. כרמי מלמד אף הקצינה את ההבדלים הטופוגרפיים ויצרה קמפוס רב מפלסי. כרמי מלמד הוחלפה בשנת  2004  על ידי משרד האדריכלים חיוטין.

בשל הפרש גבהים של תשעה מטרים בין מפלס הקמפוס למפלס שדרות רגר,  בניין דילר מהווה למעשה מרחב מעבר ורטיקלי, הקושר בין המפלסים.  נתון זה חולל את הבניין, ויצר מתווה אדריכלי של בניין בעל שני אגפים. האגף הדרומי  מרחף מעל כיכר דייכמן, ומחובר אליה באמצעות קירות שקופים, ואילו האגף הצפוני, הפונה לחנייה, נטוע בקרקע.

בין האגפים נפרשת חצר פנימית. מעליה שני גשרים המחברים בין האגפים. מדרגות מתונות, המגשרות על פני הפרשי הגבהים הן האלמנט המרכזי בחצר, ומהוות את החלל הציבורי של הבניין. למערכת המדרגות החיצונית מערכת מקבילה מעבר לקיר זכוכית בפנים הבניין, כך שתנועת העולים והיורדים במדרגות החיצוניות משתלבת באלה הנעים במדרגות הפנימיות. רצף פיזי זה מוסת ויזואלית על ידי הזכוכית, המפרידה בין פנים לבין החוץ. בקצה העליון מתחברת מערכת המדרגות אל המעבר המקורה לאורכו של בניין מדעי הרוח הצמוד.

צילום: עמית גרון, באדיבות קימל - אשכולות אדריכלים

ברוטליזם ישראלי

ISRAELI BRUTALISM

© כל הזכויות שמורות לאדר' דר' הדס שדר, אדר' עומרי עוז אמר 2012

  • Wix Facebook page
  • Wix Twitter page
  • Wix Google+ page
בניין דילר, אוניברסיטת בן גוריון

צילום עמית גרון