הבטון החשוף והפיסולי של לה-קורבוזיה הגיע לארץ דרך כתבי העת המקצועיים ומצא עין אוהבת
ולב פתוח. ככלות הכל, הבטון היה חביב על האדריכלים הישראלים שנים קודם. הוא ביטא את ה"חומר
היהודי" מאז המרד הערבי הגדול (1936-1939) ושביתת הפועלים הערבים שהתמחו בתעשיית האבן.
הוא היה גם החומר ממנו נבנו עמדות ההגנה על היישוב היהודי בארץ.  הפיסוליות היוותה ערך מוסף
ומושך. 


אי-לכך, מאז שנות החמישים המאוחרות, חדר הברוטליזם לארץ. הוא בוטא פעמים רבות בחשיפת חומרי
הבנייה ובייחוד בבטון חשוף,  ולכן היה חביב פחות על המשתמשים.  יש שראו בארכיטקטורה
הברוטליסטית ניכור והעדר חמימות.  בתי מגורים מועטים בלבד נבנו לאור הסגנון,  וחלקם היו של
אדריכלים. גם יזמים פרטיים לא ששו לבנות אדריכלות ברוטליסטית. לעומת זאת, המדינה, שיכולה היתה
להרשות לעצמה לבנות אדריכלות ניסיונית,  היתה מבלי דעת הפטרון הגדול של האדריכלות
הברוטליסטית. האדריכלים, שעבדו עבור משרדי הממשלה או גופים ציבוריים גדולים, יכלו לבטא את
עצמם צורנית וערכית לפי אמיתותיה של האדריכלות הברוטליסטית.



לקריאה נוספת:

ברוטליזם ישראלי

ISRAELI BRUTALISM

© כל הזכויות שמורות לאדר' דר' הדס שדר, אדר' עומרי עוז אמר 2012

  • Wix Facebook page
  • Wix Twitter page
  • Wix Google+ page
פורום הטכניון, חיפה

שרון אריה, אידלסון בנימין (משה קלטר ארכיטקט עוזר) פורום הטכניון חיפה (בית הסנט, האודיטוריום, הספרייה המרכזית, ארכיטקטורה, חוברת מס' 2, 1966, עמ'16

Go to link