לוטם חממה - זוכת פרס עזריאלי מקום 3

לוטם חממה , בוגרת ויצו חיפה זכתה בפרס שלישי בתחרות עזריאלי, פרויקט הגמר שלה עסק בבלוק רבע הקילומטר. תציצו בקישור לעוד חומר על הפרויקט מנחים: אדר' אייל מלכא ופרופ' אדר' אירית צרף נתניהו

הברוטליזם בעבודות סטודנטים

תמונה נוספת מפרויקט הגמר של לוטם חממה.

לוטם חממה - זוכת פרס עזריאלי מקום 3

תמונה נוספת מפרויקט הגמר של לוטם חממה.

צוות האוצרים

.תמונות מפתיחת התערוכה

פ. התערוכה אוקטובר 2018

פ. התערוכה אוקטובר 2018

פ. התערוכה אוקטובר 2018

פ. התערוכה אוקטובר 2018

הזמנה לתערוכה

תערכוה חדש במוזיאון הנגב לאומנות - שעוסקת כולה באדריכלות ברוטליסטית בבאר שבע

הגשות סטודיו ברוטליזם בטכניון

ביום שלישי הקרוב - סטודיו ברוטליזם בטכניון בהנחיית פרופ׳ דפי פישר גבירצמן והסטודנטים המוכשרים שלה - מסכמים סמסטר מדהים של חקר הברוטליזם בבאר שבע

מכת שמש - ספר חדש!

מהו ברוטליזם? מהו ברוטליזם ישראלי? מדוע באר שבע היא בירת הברוטליזם הישראלי? ספר חדש בעריכת דר׳ הדס שדר עונה על כך טקסטואלית וויזואלית. להשיג דרך אתר יד בן צבי: עמרי עוז אמר, חיים יעקובי, ערן טמיר טאוויל, אלי סינגלובסקי, גבריאל בן נאים, יעל איצקין, שלומי ערה, דפנה ברגר שפרלינג, שרון יוקב. תומכים: מפעל הפיס, המרכז האקדמי ויצו חיפה, העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית בישראל, עמותת האדריכלים, המרכז למורשת בן גוריון, עיריית תל אביב יפו, משרד התרבות והספורט צילום: גבי בן נאים

!!באר שבע - בדרך לאונסקו .png

בחודש ינואר 2015, דר׳ הדס שדר ואני בשם ׳העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית׳ הגשנו תיק מסודר לאונסק״ו ישראל במטרה להכיר בבאר שבע כאתר מורשת עולמי של אדריכלות ברוטליסטית. אז אמנם אנחנו רק בשלב הרשימה הטנטטיבית - אבל באנו לרוץ מרחקים ארוכים!

!!!מעצבים את סדר היום

השפענו גם על סדר היום של איגוד המתכננים הישראלי. כולם מוזמנים!

הפתיחה נדחית! התערוכה מוצגת:)

ביום ראשון הקרוב 13/7 פתיחה של תערוכה חדשה, שנייה במספר העוסקת באדריכלות ברוטליסטית בבאר שבע. בתערוכה יושק ספר חדש בנושא בכתיבתה של אדר׳ דר׳ הדס שדר. בימים האלו זה בדיוק הזמן לבוא להלל ולפאר את העיר הדרומית!! שתפו/הפיצו/אהבו - שתהיה לכולנו באמת אבל באמת שבת של שלום!

נחום זולוטוב 1926 - 2014

על העמותה

העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית בישראל נוסדה בשנת 2013 על ידי אדר׳ דר׳ הדס שדר ואדר׳ עומרי עוז אמר בשיתוף ותמיכה של ,מתכננים, תושבים ,פעילים חברתיים ואוהבי הברוטליזם בעולם, בישראל ובבאר שבע - קראו עוד על מטרות העמותה. ועל דרכי ההצטרפות אליה. לחץ למעבר לעמוד

מה זה ברוטליזם

​​​ברוטליזם: אתיקה אדריכלית, שביקשה להחצין את האמת של המבנה: אמת פונקציונאלית, חומרית, תנועתית ומקומית. הברוטליזם התפתח לאחר מלחמת העולם השנייה בעולם המערבי והגיע לארץ בשלהי שנות החמישים. השם "ברוטליזם" נבע מהביטוי הצרפתי: béton brut שמשמעותו בטון חשוף.

רקע היסטורי

יש הרואים בברוטליזם סגנון אדריכלי, אולם אין טעות גדולה מזו. הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון. סגנון כופה על המשתמשים מעטפת חיצונית של כללים. סגנון אופנתי - מכתיב את הלבוש. סגנון אדריכלי – מכתיב את האסתטיקה. הברוטליזם, לעומת זאת, שאף לבטל את הסגנון, ולכן ניתן לקרוא לו אתיקה אדריכלית. לחץ להמשך קריאה חזית בתים למרוקאים בקזבלנקה שבמרוקו, בתכנון קנדיליס וודס בשנת 1952. Banham Reyner, 1966, The New Brutalism: Ethic or Aesthetic? Stuttgart: Kramer.

ברוטליזם בישראל

הבטון החשוף והפיסולי של לה-קורבוזיה הגיע לארץ דרך כתבי העת המקצועיים ומצא עין אוהבת ולב פתוח. ככלות הכל, הבטון היה חביב על האדריכלים הישראלים שנים קודם. הוא ביטא את ה"חומר היהודי" מאז המרד הערבי הגדול (1936-1939) ושביתת הפועלים הערבים שהתמחו בתעשיית האבן. הוא היה גם החומר ממנו נבנו עמדות ההגנה על היישוב היהודי בארץ. הפיסוליות היוותה ערך מוסף ומושך. לחץ להמשך קריאה "בית אל על תל אביב",מתוך ארכיטקטורה״1966'

מבנים ומרקמים בבאר שבע

ברחבי באר שבע פרוסים עשרות מבנים ברוטליסטיים איקוניים המרכיבים יחד אוצר אדריכלי בעל חשיבות היסטורית. לחץ לקריאה נוספת צלם: רן ארדה, תווי: רבעון לאדריכלות, בניין ערים

השיכון לדוגמא

שכונה ה' לדוגמא שכונה ייחודית שתוכננה בשנה בה תוכננו עוד שתי שכונות לדוגמא (בחיפה ובת"א) ותוכננה שכונה ניסיונית בקריית גת. תוך השכונה מדמה "קסבה", ש"חומה" של מבנים ארוכים מקיפה אותה. נבנתה בחלקה. צלם: רן ארדה, תווי: רבעון לאדריכלות, בניין ערים

האדריכלים

האדריכלים הברוטליסטים הישראלים היו ברובם ילידי הארץ. דור הצברים. הם ש"מרדו" בדור האבות המודניסטים והם שנהו אחר החיספוס של הבטון. האם הם ידעו שהכינוי "ברוטליסטים" ידבק בהם בבוא העת? - לא בהכרח. בעוד שרם כרמי הצהיר על עצמו כברוטליסט, משה גיל ושולמית נדלר מעידים שלא ידעו כלל על הכינוי. כך או כך, האדריכלות הפלסטית והאקספרסיבית שלהם ענתה היטב לאתיקה הברוטליסטית, כמו גם לרצון להיענות לתכונות המקום. לחץ למעבר לעמוד

מפעולות העמותה

העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית בישראל שמה לעצמה למטרה לקדם וללמד על הברוטליזם בישראל באמצעות סיורים מודרכים, הרצאות ופרסומים. בתמונה הזמנה לסיור שקיימנו- בשיתוף עם קבוצת ׳שיח מתגלגל׳ - המקדמת את השימוש בתחבורה ירוקה בעיר. הסיור הבא יתקיים ב 22/3/2014 פרטים בהמשך

ברוטליזם בעיתונות

בשנה האחרונה במקביל לפעילותנו - הברוטליזם עולה וצף כנושא ׳החם הבא׳ נכתבו כתבות, התקיימו סטודיואים בפקולטות השונות בארץ והשטח התחיל להגיב בנושא. לחץ לרשימת כתבות בנושא

כנס הברוטליזם הראשון בבאר שבע

בחודש מאי עיריית באר שבע - קיימה כנס ראשון בנושא הברוטליזם בעיר. לחץ לתמונות נוספות מהכנס צילום דיאגו מיסלברג, באדיבות מחלקת דוברות עיריית באר שבע

נאו ברוטליזם

תור הזהב של הברוטליזם בארץ הסתיים בשנות השמונים. שנים אלו היוו את תחילתה של תקופה חדשה: תקופה של שוק חופשי ושל הקטנת מעורבות המדינה במשק. עם הקטנת מעורבות המדינה נחלש גם הברוטליזם, מה גם שסגנון חדש הפציע מעבר לים: הפוסט מודרניזם. גגונים אדומים ועיטורים מתקתקים החליפו את הצורות הפיסוליות ואת האקספסיביות של הבטון. שנים מאוחר יותר, בשנות האלפיים, החל הגעגוע למודרניזם ופה ושם גם לברוטליזם. מבנים פיסוליים ובטון חשוף החלו להיראות. באר שבע תפסה גם כאן מקום של כבוד - לחץ לקריאה נוספת צילום:עמית גרון

באר שבע בירת הברוטליזם

בספטמבר 2012 , הצגנו בפני ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ ,את פרויקט - 'באר שבע - בירת הברוטליזם' - שמטרתו לייצר הכרה נרחבת של תושבים, מתכננים, אמנים ואנשי מחקר באוצרות האדריכליים הקיימים בעיר וכפועל יוצא הנעת תהליכים של התחדשות עירונית.​ לחץ להמשך קריאה

מי אנחנו

לחץ להמשך קריאה

בית הפרמידה

משה לופנפלד, גיורא גמרמן, שנות ה - 60 מבנה מגורים שנועד במקורו לאפשר דרכו מעבר מקורה לציבור הרחב. המבנה היה אמור להשתכפל כדי ליצור רשת מעברים, אך סופו שנבנה באופן ניסיוני בלבד כמבנה אחד ללא הקונטרסט האורבאני שתוכנן לו לחץ למעבר לעמוד

בית הכנסת הבבלי

1975, נחום זולוטוב​ בית כנסת שצורתו צורת אוהל לרואים אותו מחזיתו. כאשר מביטים בו מלמעלה או מתוך חללו הפנימי מתגלה כי מדובר במגן דוד. לחץ למעבר לעמוד

מרכז הנגב

1959, רם כרמי ושות עירוב שימושים במבנה אחד שהקדים את דמנו. שילוב של מסחר, משרדים ומגורים. נועד לשמש המחבר בין שכונה ב' לשכונה ד'. נבנה בחלקו בלבד לחץ למעבר לעמוד

בית כנסת הכיפה

נחום זולוטוב לחץ למעבר לעמוד צילום רן ארדה. עמיר 2011 עמ 151

קמפוס סורוקה

קמפוס סורוקה 1959, אריה שרון שדרות רגר מבנה אוורירי ויעיל בעל קווים נקיים. המבנה מאורגן סביב חצרות פנימיות וקירות מחוררים כדי לסנן את קרני השמש וליצור מיקרו אקלים. לחץ למעבר לעמוד

ספריית ארן

הספרייה ע"ש ארן מיכאל ושלומית נדלר, שמואל ביקסון, תחילת תכנון 1968 משה גיל, בהשתתפות ש. אמיתי לחץ למעבר לעמוד

אנדרטת חטיבת הנגב

אומן דני קרוון ,תחילת תכנון 1963. קומפוזיציה של תעלות מתחפרות ומתפתלות מבטון חשוף וגליל אנכי. גופי הבטון מפורקים, וחרוצים כך שהאור החודר דרכם מהווה חומר פיסולי נוסף. לחץ למעבר לעמוד

השוק העירוני על שם עזרא דבי

תכנון אברהם תמיר, גדעון רפאלי, יעקב שלגי , תכנון 1965. שורות של "קשתות חבית" מבטון מקרות חלל פתוח. הומאז' לאדריכלות האבן של מבני השווקים הישנים. לחץ למעבר לעמוד

בתי פטיו

1972, אריה שרון​ תרגום רב קומתי לטיפוס בית הפטיו המסורתי השכיח במזרח התיכון ולאורך הים התיכון. המבנה שוכפל ארבע פעמים כדי ליצור רצף אורבאני שבסופו "סימן קריאה" בדמות מגדל המגרות. לחץ למעבר לעמוד

יד לבנים

יוחנן רטנר , מרדכי שושני , 1981​ תוכנן במקור כבית כנסת והוסב לשמש כבית יד לבנים. בנוי ככתיבה מונומנטאלית שדופנותיה מקופלות. המוטיב המרכזי במבנה הם החלונות העליונים דמויי העיניים.

השיכון לדוגמא

שכונה ה' לדוגמא שכונה ייחודית שתוכננה בשנה בה תוכננו עוד שתי שכונות לדוגמא (בחיפה ובת"א) ותוכננה שכונה ניסיונית בקריית גת. תוך השכונה מדמה "קסבה", ש"חומה" של מבנים ארוכים מקיפה אותה. נבנתה בחלקה

מגדל המגרות

המכונה בפי תושבי העיר - ׳ה -14 קומות׳ משה לופנפלד, גיורא גמרמן , שנות ה - 60 כל מגרה מהווה פטיו. המגדל מהווה פרשנות מודרנית לבנייה המסורתית סביב חצר פנימית. לחץ למעבר לעמוד

הקונסרבטוריון

1970, יעקב רכטר, משה זרחי מבנה לבנים הפונה כלפי פנים ומתגונן מול המדבר. חריריו האנכיים הקטנים והוורטיקאליות של גושיו המרכזיים מעניקים לו חזות מבצרית בזעיר אנפין. לחץ למעבר לעמוד

בית העירייה

מיכאל ושולמית נדלר, שמואל ביקסון, משה גיל, תחילת תכנון, 1962 גוש בטון אטום מעל קיר אבן. המפגש בין השניים אינו קיים: הם מנותקים על ידי חלונות אופקיים. האטימות של גוש הבטון מוסברת כאשר חודרים למבנה ומגלים כי הוא פונה אל חצרות פנימיות. לחץ למעבר לעמוד