אדריכלות ברוטליסטית בישראל
תחילתו של הברוטליזם לאחר מלחמת העולם השנייה ולא בכדי. הנוקשות של הארכיטקטורה
המודרניסטית, שהחלה משועתקת בשיכוני ענק להמונים באירופה המדממת, היתה חלק מההתעוררות המרד כנגדה. לכך יש להוסיף את האווירה הכללית באירופה כנגד ה"תיאוריות הגדולות" מתקנות העולם שפשו בה לפני המלחמה. כולן - החל בנאציזם, המשך בפאשיזם וכלה בקומוניזם – איבדו את משמעותן.
במקום לתקן את העולם לעשותו טוב יותר, הפכו אותו לרווי הרג. הלך הרוח המתקדם באירופה ביקש אפוא אחר הדמוקרטיה, החופש והמגוון. אנטי תזה לתיאוריות הגדולות חובקות הכל, שהביאו בכנפיהן סבל ומוות (תמונה מס' 1).
האדריכלים הצעירים, שהתחנכו על ברכי המודרניזם, ביקשו לפרוץ את הנוקשות האדריכלית, ואת הנוקשות בכלל. הם הדגישו את הצורך להתאים לתנאים הספציפיים של המקום ושל המשתמשים.
הברוטליזם היה חלק מאותו מרד, שכן הברוטליזם ביקש אחר האמת הספציפית, ללא שום החלטהשכלתנית מוקדמת של "נכון" או "לא נכון".
יש הרואים בברוטליזם סגנון אדריכלי, אולם אין טעות גדולה מזו. הברוטליזם הוא ההיפך הגמור מסגנון.
סגנון כופה על המשתמשים מעטפת חיצונית של כללים. סגנון אופנתי - מכתיב את הלבוש. סגנון אדריכלי – מכתיב את האסתטיקה.
הברוטליזם, לעומת זאת, שאף לבטל את הסגנון, ולכן ניתן לקרוא לו אתיקה אדריכלית.
הברוטליזם ביקש לבטא את האמת של המבנה ולהחצין אותה באמצעות הארכיטקטורה. הוא ביקש לבטא את האמת החומרית של המבנה, ולכן מבנים ברוטליסטיים רבים מאופיינים בבטון חשוף, בבלוקים חשופים, בלבנים חשופות, ובחשיפת סטרוקטורת הפלדה התומכות במבנה. הברוטליזם ביקש לבטא את הפונקציונאליות של המבנה, כך שהחזיתות והמערך המבני הכללי יבטאו את ההבדל בין חללי שהייה, לחללי מעבר, למשל. הברוטליזם ביקש להחצין את המערכות הטכניות של המבנה, כך שניתן לראות את מערכות מיזוג האוויר או את מערכות האינסטלציה גלויות לכל עין. יש ומערכות אלו עוברות מעל ראשי המשתמשים או לצד הקירות, בעוד במבנים קונבנציונאליים הן מוסתרות בתוך הקירות או מאחורי תקרה תותבת.
אמת משמעותית נוספת היא התאמת המבנה למקום ולמשתמשים. הברוטליזם ביקש לפרש את המקום באמצעות הארכיטקטורה. לא לשעתק אותו מבנה בכל מקום, כפסל העובר בין מוזיאונים, אלא לדעת לקרוא את המקום ואת הסיטואציה הספציפית – ולהגיב לה (תמונה מס'2).
הברוטליזם בוטא בשני אופנים מז'וריים על ידי האדריכלים המערביים. הביטוי הבריטי היה מעונב יותר:
חומרי המבנה נחשפו כמו גם מערכותיו והמבנה הסטרוקטוראלי שלו, אולם הוא נעדר פיסוליות(תמונות מס' 3, 4).
לעומתו,הברוטליזם הצרפתי הצטיין בבטון חשוף ובפיסוליות יתרה. האדריכל הצרפתי שוויצרי לה-קורבוזיה,שלפני מלחמת העולם השנייה ביטא את המודרניזם במיטבו, היווה הפעם מודל לחיקוי (תמונות מס' 5,6).